כאשר טמפרטורת המים מגיעה לנקודת הרתיחה של הכלורופיל, הכלורופיל מתחמצן בקלות, מה שיכול לסלק חמצן מרקמת הצמח. גם אם הוא מטופל בטמפרטורה גבוהה, הסיכוי לחמצון פוחת, כך שהוא עדיין יכול לשמור על צבעו הירוק הבוהק. בנוסף, הלבנת ירקות יכולה להפחית כמות ניכרת של חומצה ברקמות ירקות ירוקים. כאשר מטופלים בטמפרטורות גבוהות, ניתן להפחית את האינטראקציה בין כלורופיל לחומצה, מה שהופך את הסיכוי שלו ליצור pheophytin פחות.
באופן כללי, נקודת הרתיחה של הכלורופיל נמוכה בהרבה מנקודת הרתיחה של המים, וכאשר היא מגיעה לנקודת הרתיחה, הכלורופיל יתחמצן. לאחר שחרור החמצן, הירקות לא יתחמצנו ויכולים לשמור על צבעם הרענן. לכן, כדי לא להלבין ירקות ולהגיע לנקודת רתיחה של כלורופיל, יש צורך לשלוט בטמפרטורת הירקות.
מחולל הקיטור משתמש בצינור חימום ליצירת חום. צינור החימום משמש לספק חום לדוד באופן רציף. לאחר הפעלת המכשיר, הוא יכול לייצר אדים בטמפרטורה גבוהה לירקות תוך שתי דקות. אתה רק צריך לשלב את מחולל הקיטור הזה עם ציוד אחר. על ידי חיבורו, הוא יכול לספק קיטור מתמשך בטמפרטורה גבוהה לירקות. זה שונה מדודים רגילים. מחולל קיטור זה אינו מייצר טמפרטורות גבוהות באופן מקומי ורק רותח מקומי. במקום זאת, זה יכול להבטיח שכל מקום בתוך הדוד יכול לקבל קיטור בטמפרטורה גבוהה באופן שווה.
מכיוון הירקות הם מוצרים אכילים, יש להבטיח בטיחות מוחלטת במהלך העיבוד, במיוחד בריאות המים והקיטור. מחולל הקיטור מצויד בציוד לטיהור מים לטיפול במים הנכנסים לדוד כדי להבטיח שהקיטור הנוצר בטמפרטורה גבוהה נקי. אין זיהומים והוא עומד במלואו בתקני ההיגיינה לבטיחות בעיבוד מזון.
יתרה מזאת, בעוד שהמדינה דוגלת נמרצות בשימור אנרגיה והגנת הסביבה, השימוש במחוללי קיטור יכול גם לחסוך באנרגיה תוך הפחתת פליטת תחמוצת חנקן, מה שמועיל מאוד ליצרנים, למדינה ולאנשים.